טיול לנחל קינה: מה מסתתר במי הגב

השביל הצר מקיף את המפל מדרום וגולש בנחת אל הערוץ. הגב מלא במים עד שפתו. ירקרקים. קרים. מחכים למישהו שיטבול בהם. גב נחל קינה, לא רחוק מערד, מסתיר תעלומה. הוא פונה דרומה ואינו מוצל בשעות הצהריים. תושבי הסביבה שואבים ממנו בקביעות מים להשקיית העדרים. ולמרות זאת, הוא אינו מתייבש, גם לא בשיא הקיץ.

דב פוניו, תושב ערד, עוקב בדקדקנות אחרי מפלס המים בגב. "לאורך חודשי הקיץ ירד מפלס המים בהדרגה ב-50 ס"מ מהמפלס העליון", אומר פוניו, "אלא ששם נעצרה הירידה". ההשערה של  פוניו - בתחתית הגב מפכה מעיין פעיל. פוניו החל לאסוף נתונים על השכבה הגיאולוגית שבה נמצא הגב - שכבה זהה ככל הנראה לזו שבה נמצאים מעיינות אחרים באזור, כמו עין אבוב וקטר שגיב שבנחל חמר עליון. לאחרונה שלח דגימת מים לבדיקה של המכון הגיאולוגי בירושלים. בינתיים, הוא אומר, לא התקבלה תוצאה חד משמעית.

 

 

הטיול לגב המסתורי מתחיל ברכב וממשיך ברגל. אבל לפני שמתניעים צריך להתקשר. מספר הטלפון הוא 7744249-057 או 5305672-050. הקול הלבבי שייך למוסא אבו אייד, שמתגורר עם בני משפחתו בדיוק שבמקום שבו מתחיל החלק הרגלי של הטיול. בחצר של המשפחה אפשר להשאיר את המכונית ואף לחזור ולמצוא אותה בסוף הטיול שלמה ללא פגע - לא דבר מובן מאליו כשמשאירים מכוניות בדרום מדבר יהודה וצפון הנגב. רצוי, ולו מפאת הנימוס, לתאם מראש טלפונית את סידורי החניה. רעבים וסקרנים יכולים להזמין מראש גם ארוחה בדואית - מקלובה של עוף ואורז ועוד.

 

כיצד מגיעים אל החצר של אבו אייד ואל תחילת המסלול הרגלי? נוהגים בכביש 31 מזרח, בכיוון ערד. בצומת תל ערד מאפסים את מד המרחק. כעבור כ-2.5 ק"מ מאתרים שלט צהוב "בית ספר יסודי פורעה", ופונים ימינה אל דרך עפר נוחה (לבאים מכיוון ערד: מאפסים את מד המרחק בצומת הכניסה לעיר מכיוון מזרח. נוהגים בכביש 31 מערב. ב-5.6 ק"מ, 500 מ' אחרי פארק ערד, מגיעים אל שלט בית הספר ופונים בזהירות שמאלה).

 

אחרי הירידה מהכביש הסואן מאפסים את מד המרחק. דרך העפר שמוליכה דרומה ידידותית לכל גלגל בכל מזג אוויר. ב-4 ק"מ מגיעים אל בית הספר ופונים ימינה על פי סימון שבילים כחול (מס' 11360). הדרך ממשיכה דרומה, והיא עתה מעט משובשת יותר. צריך לדבוק בסימון הכחול (כלומר, ב-3.9 ק"מ זרוע ימנית, ב-4.3 וב-4.6 - ישר. ב-4.7 - זרוע שמאלית, ב-4.9 ישר בעלייה וב-5.1 ק"מ עם העיקול שמאלה). ב-5.4 ק"מ מגיעים למפגש - סימון כחול וירוק. מימין אוהל וכמה צריפים - בית משפחת אבו אייד.

 

זמן להתניע את הרגליים. הכיוון הוא דרומה. סימון השבילים הוא עדיין כחול, אותו כחול שהוביל לכאן. במזלג, אחרי 300 מ' של הליכה, בוחרים בזרוע השמאלית בעלייה. ב-750 מ' מגיעים אל חורבת עוזה - מצודה שחלשה על דרך אדום המקראית. (כשני קילומטרים מדרום לחורבת עוזה נמצאים שרידי חורבת רדום, שחלשה אף היא על הדרך העתיקה). עוד 300 מ' של הליכה והשביל מתחיל לגלוש במדרון מכוסה גושים של אבני צור ומשם לתוך ערוץ הנחל ובסמוך לשלושה בורות מים פעילים.

 

 

 

 

 

הולכים עם הכחול. ב-1.8 ק"מ מזומנת עלייה קטנה. ב-1.9 ק"מ, בקצה העלייה, כעבור 20-30 דקות של הליכה מתחילת המסלול, מגיעים למפגש סימוני שבילים: כחול וירוק (שלא מסומנים במפות ישנות). נפרדים מהכחול ועוברים לזרועות הירוק, שמוליך בתוך פיתולי ערוץ נחל קינה.

 

ראשו של נחל קינה במורדות הר קינה, שמדרום לערד. זנבו בנחל חימר שליד גבעת סילון. זהו נחל קצר למדי ששוטף לעתים נדירות. אלא שדי בשיטפון אחד כדי למלא את הגבים. כעבור כ-400 מטרים נוספים של הליכה, חלקם על גבי משטחי אבן משויפים ומבהיקים, מגיעים אל המפל של נחל קינה. המשך השביל אוגף את המפל בדרום ויורד אל תחתית הערוץ ואל הגב. מניין ההליכה עד לכאן: 3.0 קילומטרים, 30-60 דקות.

 

שקט. מים קרירים. הפסקה. בסיומה צריך לקבל החלטה. הממהרים יחזרו על עקבותיהם, אל החצר של אבו אייד ואל המכונית, בדיוק בדרך שהובילה לכאן. הפחות ממהרים מוזמנים להמשיך ולצעוד עם הסימון הירוק. הדרך מתפתלת דרומה, במורד הנחל, לאורך כקילומטר וחצי ואז מתעקלת צפונה ועולה בחזרה עד למפגש המחודש עם הכחול והחצר של אבו אייד. אורכה הכולל הוא 5 קילומטרים ומשך הזמן הנדרש הוא כארבע שעות. בדרך נתקלים במפל אחד, לא אנכי, אבל משופע וחלקלק. אפשר להיעזר בחבל, שצריך להביא מהבית. יש נקודת עגינה בטוחה.