טיול בארץ המנזרים


מדיר חג`לה לקצר אל-יהוד

כביש-שטח קשוח כביש-שטח רך מכונית נוסעים אופני הרים לכל המשפחה גיל 8+ למיטיבי לכת סתיו חורף אביב קיץ

TalkBacks לדיון בנושא הכתבה >>

מאת יואב קווה, 18/5/2006

אזור: צפון ים המלח
אורך: כ-20 ק"מ
משך: 3-5 שעות
דרגת קושי: קלה, לכל מכונית
עונה מומלצת: כל השנה, חוץ משיא הקיץ
מגבלת שטחי אש: המסלול חוצה את גדר המערכת ונדרש תיאום מראש
 
מימין מנזר פרנציסקני. לצדו כנסייה קופטית ומנגד מבנה קטן וצנוע - מנזר אתיופי. בהמשך כנסיות נוספות - אשורית, רוסית, יוונית-אורתודוקסית ועוד. המנזרים מרהיבים ונטושים, מוקפים גדר ושלטים "זהירות מוקשים". המחזה סוריאליסטי.
ב"ארץ המנזרים", השוכנת בין גדר הגבול המנומנם לנהר העצל, אפשר לבקר רק בקבוצות של כמה משפחות ורק בתיאום מראש. התיאום צריך להתבצע באמצעות איש הקשר של רשות הטבע והגנים, סער כפיר (טל' 7766648-057). ימי הביקור הם ראשון, שלישי ושישי בשעות 10:00 עד 13:00. מידע על סיורים מאורגנים שרשות הטבע והגנים מקיימת באזור אפשר לקבל בטלפון 3639 * .
 
דיר חג'לה. מבט מהפאטיו הקריר
 
המנזר הראשון במסלול - דיר חג'לה - לא דורש תיאום ביטחוני או אחר, אלא רק דמי כניסה בסך שלושה שקלים לגולגולת. נקודת ההתחלה של המסלול היא תחנת הדלק של צומת אלמוג, בכביש הגולש מירושלים לים המלח. מאפסים את מד המרחק וממשיכים עם הכביש הראשי לעבר ים המלח. ב-3.5 ק"מ פונים שמאלה אל כביש עוקף יריחו, לכיוון בית שאן. ב-5.0 ק"מ חולפים על פני הפנייה להיאחזות בית הערבה. מנגד כבר אפשר להבחין בשתי הכיפות של המנזר, בעיקר בכסופה, שקצת מזכירה כור אטומי. ב-6.3 ק"מ פונים ימינה לפי השילוט החום - דייר חג'לה. ממשיכים ישר בכביש הגישה למנזר וחונים במגרש מצד שמאל, ליד שיחי ההרדוף.שם המנזר משמר בתוכו את בית חגלה הקדומה, עיר בנחלת בנימין (יהושע טו 6), המצוינת גם במפת מידבא מהמאה השישית. הכנסייה המקורית הוקמה בתקופה הביזאנטית והוקדשה לגראסימוס הקדוש, מאבות תנועת הנזירות הנוצרית-ביזנטית של מדבר יהודה וערבות יריחו.
 
האגדה מספרת שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע - אז עוד היו אריות באזור - ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.המנזר המקורי נהרס בתחילת המאה השביעית והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי. במרכז המנזר בן ימינו, המכונה גם "סנט גראסימוס", פאטיו גדול וציורי. אפשר לבקר בקריפטה, לראות פסיפסים משוחזרים מהתקופה הביזנטית וציורי קיר. מומלץ להציץ מקרוב בארון הזכוכית שמכיל ערימות מכובדות של עצמות וגולגולות. ברחבת הפאטיו מוצעים למכירה תשמישי קדושה שונים ותכריכים (12 יורו לתכריך), שבהם צליינים מתעטפים לטבילה במים וגם נקברים.הפאטיו, הקירות העבים והאווירה הנזירית יוצרים, גם בקיץ, איזשהי קרירות נעימה. אפשר לנצל את הקרירות הזאת לפיקניק. פיקניק במנזר? ממש לצדו. בסככות המוצלות. התשלום, תמורת האווירה והקרירות, הוא 30 שקל לשולחן.הנזירים, בשיתוף תושבים מיריחו, מתפרנסים לא רק מתיירות אלא גם מחקלאות - יש כמה חממות, עדרי כבשים, בקר וחזירים. ונראה שבשנים האחרונות הם מצויים בתנופת בנייה ופיתוח.
 
בחזרה לקופסת הפח הממוזגת. מאפסים את מד המרחק, לא חוזרים לאחור אלא ממשיכים לנהוג בכביש הגישה למנזר, שנהפך לדרך עפר נוחה. הכיוון הוא מזרח. זו הדרך שהובילה לבית הערבה הישנה. אחרי 1.0 ק"מ עוצרים. משמאל מצוק חווארי. למטה קבוצה של דקלים גבוהים, זקנים ומטופלים היטב. בדופן הצוק גומחות התבודדות של נזירים, שמצדיקות סיור זהיר ברגל.פניית פרסה וחוזרים אל המנזר ומשם אל החיבור עם הכביש הראשי, עוקף יריחו. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה. כעבור 2.6 ק"מ, 100 מטר בלבד לפני החיבור לכביש 90, פונים שמאלה לכביש נשכח (מעל הצומת גבעה עם בונקר זעיר). מאפסים בצומת את מד המרחק ונוסעים בכביש הישן בכיוון מזרח. היעד הוא גשר עבדאללה. מימין אפשר להבחין בבריכות של אורמת. ב-3.5 ק"מ מגיעים לגדר המערכת ומחכים לסיור הצבאי, שיפתח את השער (מתג 157) - כמובן אחרי התיאום המוקדם.לא צריך להציג ויזה או דרכון. פשוט לשלב הילוך ולחצות את גדר המערכת.
 
התרגשות קטנה מובטחת. ולא לשכוח לאפס שוב בנקודת החצייה. ממשיכים מזרחה בכביש סלול משובש, מה שהיה פעם כביש מס' 1, דרך המלך לעמאן. ב-1.7 ק"מ מגיעים לסוף הדרך. גשר עבדאללה, על שם עבדאללה בן חוסיין, מלכה הראשון של ממלכת ירדן, פוצץ במלחמת ששת הימים, ב-8 ביוני 1967, על ידי חבלני חטיבת השריון 10 ("הראל"). עכשיו נשאר שם רק גשר קרוע ותמונה חזקה. אפשר לעשות שלום לחייל הירדני המנומנם שיושב בבודקה בצד השני.אף שהגשר לא שוקם טרחה ועדת השמות הממשלתית וקבעה לו שם עברי למהדרין - "גשר החוגים", לזכר קבוצת "החוגים" בית הערבה ("החוגים" הוא שמם הראשון של "המחנות העולים").חלק מהגשר עדיין ניצב מעל הירדן, עומד על עמודים דקים, כפיסים, שאינם נסחפים הלאה בשיטפונות. בחורפים של 2003 ו-1992 היו כאן שיטפונות רציניים. אבל בקיץ נהר הירדן הוא בקושי נחל. מי הכנרת כבר לא זורמים אליו וגם לא מי הירמוך. מה שנותר הוא קצת מים מליחים מהמוביל המלוח של הכנרת, מעט מי מעיינות, נחלים (נחל חרוד), מי מפעלים וביוב.
 
גשר עבדאללה. מה שנשאר + חייל
 
אחורה פנה ובחזרה לשער בגדר המערכת. בדרך מימין, כעבור כ-300 מטר, אפשר להבחין בבית הקברות של מתיישבי בית הערבה הישנה. שרידי ההתיישבות עצמה, שנהרסה במלחמת העצמאות, נמצאים כ-500 מטר דרומית לשם. בשער הגבול מאפסים ופונים ימינה, צפונה על כביש המערכת.לקראת 2.0 ק"מ אפשר להבחין משמאל בחממות של בית הערבה ובמטע תמרים היסטורי. ב-3.6 ק"מ חוצים את הערוץ הרדוד של נחל פרת (ואדי אל-קלת). ב-4.6 מגיעים לצומת וממתינים לסיור הצבאי - מעבר גדר (מתג 148). מאפסים את מד המרחק וממשיכים עם הכביש מזרחה. ב-900 מטר זה מתחיל. מימין המנזר על שם יוחנן המטביל, שקיבל את הכינוי הערבי "קצר אל-יהוד" (ארמון היהודים). במשך רוב ימות השנה הוא ריק. בינואר, בכל שנה, בזמן חג האפיפאניה (ההתגלות), הוא הומה צליינים, שבאים לטבול בנהר.ממשיכים בנהיגה ולקראת 1.5 ק"מ מגיעים אל קריית המנזרים - יש כביש גישה ימינה, דרומה. המנזרים נבנו במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הם ננטשו אחרי מלחמת ששת הימים ולמרבה הבושה והחרפה, נבזזו בידי חיילים ששירתו באזור.ב-1.8 ק"מ מגיעים אל רחבת החניה ויורדים אל הנהר. בנקודה זו חצה יהושע בן נון את הירדן בראש העם וכבש את יריחו - צעד ראשון לקראת התיישבות הקבע בארץ. לפי המסורת הנוצרית, כאן הוטבל ישו בידי יוחנן המטביל. בכל ינואר, בסביבות 18 ו-19 בחודש, בחג האפיפאניה, מתקיימים כאן טקסים ציוריים על גדות המים.עומק המים כ-2 מטרים. בצד השני, הירדני, עומדת כנסייה יפה, שנבנתה לצליינים ולתיירים בשנים האחרונות. מאחוריה, מוסתר מהעין, מרכז קניות.
 
המרחק לארץ השכנה הוא רוחב הנהר, כלום וקצת. ממול חייל ירדני חמוש וקבוצות צוהלות של תיירים או צליינים שבאו מירדן. בשנת 2000, מספר זיו ליבה, מרשות הטבע והגנים, קבוצה של פועלים ממזרח ירושלים חצתה בשחייה את הנהר. הפועלים הוכו בידי החיילים הירדנים, נלקחו לכלא וחזרו לארץ רק כעבור חצי שנה.סוף סיור. חוזרים לאחור, מערבה, ב-1.5 ק"מ עולים על עוקף יריחו. ימינה, בית שאן. שמאלה - בחזרה לירושלים.
 
פורסם בעיתון הארץ
 
 
ההמשך של גשר עבדאללה. מעל הנהר על-גבי כלונסאות דקים נגד סחיפה בשיטפון
 
כנסיה אתיופית צנועה ב"ארץ המנזרים"
 
 
אתר הטבילה. חיילים וצליינים
 
 





הכנסיה בצד הירדני, על גדות נהר הירדן
הכנסיה בצד הירדני, על גדות נהר הירדן
דיר חג`לה
דיר חג`לה
אפשר לקנות גם תכריכים
אפשר לקנות גם תכריכים
דיר חג`לה. מבט מבחוץ
דיר חג`לה. מבט מבחוץ
לא רחוק ממעבר הגבול, בדרך לקסר אל-יהוד
לא רחוק ממעבר הגבול, בדרך לקסר אל-יהוד

שלחו לחבר שלחו לחבר
תגובות לכתבה
הדפסת הכתבה



שלחו לחבר שלחו לחבר הדפסת כתבה הדפסת הכתבה חזרה לראש הדף

תגובות לכתבה

כל הזכויות שמורות ליואב קווה ©