15. הר טורען


מתוך רשימת 60 הטיולים של אורי דביר.טיול מס` 15- הר טורען

TalkBacks לדיון בנושא הכתבה >>

אוֹרי דביר: "להר תורען מטפסות דרכי רכב אחדות. בחורף הן לא עבירות לכל כלי רכב. תבחרו דרך [ואפשר גם שתיים - לעליה ולירידה] וצפו לכל העולם כמעט מפסגת ההר. קשה לתאר מה רואים מכאן...".

מסלול טיול להר טורען
בקעת בית נטופה מוצפת חלקית. מראה מהר תורען

למסלול טיול בבקעת בית נטופה, למרגלות הר טורען, מתוך אתר שבילים 

בדרך הנוף הר תורען - ממצפה נטופה לבית רימון / מסלול טיול מתוך E ירוק של קק"ל

מרחק נסיעה קצר מכל מקום בארץ נמצא לו רכס תורען ובקעות סביב לו. לנוסעים בדרך הנוף תצפית לארבע כנפות ופסיפס מרהיב של שדות חרושים, תעלות של המוביל הארצי, מדרונות הרים, בתי אבן וצריחי מסגדים ביניהם - תמונה השווה יותר מאלף מילים.

שעות בין הערביים בעת שקיעת השמש הן השעות היפות ביותר לבקר בדרך הנופית, ממצפה נטופה אל בית רימון. אל תשכחו לחשב את הזמן, כדי שלא תגיעו לחשכה

כיצד מגיעים?

הכניסה לדרך הנוף מכביש הגישה ליישוב מצפה נטופה, כקילומטר מצפון לצומת גולני, על כביש 65 (עפולה-צומת גולני). פונים על פי השלט "דרך נוף הר תורען" לכיוון מצפה נטופה, מעט לפני שער הכניסה ליישוב (היישוב נמנה עם הזרם הדתי לפיכך אין להיכנס אליו עם רכב בשבת). יש לפנות שמאלה אל יער ההסתדרות שמורכב מיער אורנים ועצי חורש טבעי לפי השילוט.
ציר גישה נוסף מכביש הגישה ליישוב בית רימון. הדרך מסתעפת שמאלה מעט לפני שער היישוב.

המסלול

אנו נמצאים לפני רכס הר תורען המתנשא לגובה של 548 מ', מכאן נתחיל את מסלולינו. כאמור רכס תורען – בקעות סביב לו. מצפון לו שוכנת בקעת בית נטופה; מדרום – בקעת תורען, וממערב – בקעת בית רימון. במזרח צונח רכס תורען לעבר בקעת ארבל, המשקיפה על הכנרת.

לאחר שניסע ליער ההסתדרות ניסע על קטעי דרך סלולים ודרכים כבושות על דרך הנוף, ניכנס לאחר כ- 1 ק"מ לדרך עפר צדדית לכיוון מזרח ובה מצויה חלקת יער המקויה. במרכזה אנדרטה לזכרו של פרופ' אברהם איקרי טשימה, ממנהיגי כת המקויה היפנית האוהדת את ישראל. מקצה הרחבה תצפית דרומה, לעבר הרי נצרת. היער ניטע בשלהי שנות ה- 70 של המאה ה- 20. הר תורען, כאמור, נזכר במקורות כהר הישימון: "העולה להר הישימון וראה את ים טבריה" (ירושלמי, כתובות י"ב, ג'). זהו ההר אליו נקבצו היהודים במרד הראשון ברומאים, לאחר שהמצביא הרומאי קסטיוס גלוס כבש את ערי הגליל. הרומאים קטלו כאן יותר מאלפיים מהנמלטים, ורק מעטים הצליחו להינצל. מיקומו של ההר מתאים להפליא לתיאורו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו, שכתב על האירוע המחריד: "וכל המורדים והשודדים אשר בגליל שרדו אל ההר הנמצא בטבור הארץ והנשקף אל ציפורי, הוא הנקרא הר עצמון". (עד כה היה מקובל לזהות את הפיסגה בה התרחש האירוע בקצה המערבי של רכס יוטבת (יודפת), מעבר לבקעת בית נטופה, מקום הנקרא בימנו הר עצמון).

מפה טיול הר טורען
           מפת מסלול הר טורען  /  קק"ל

עתה נשוב לדרך הנוף, ונמשיך לטפס במעלה הדרך. אנו נגיע להסתעפות בה שתי דרכים. שתי הדרכים מגיעות למגדל התצפית ולחניון. אנו נפנה אל מגדל התצפית שהינו מבנה מסיבי מבטון המשמש את יערני קק"ל בחודשי מאי-אוקטובר כנקודת תצפית להתריע בפני שריפות יער.

ממרומי המגדל נצפה בנוף של 360 מעלות: ניתן לראות במזרח את ים כנרת ובמערב, ביום של ראות טובה, גם את הים התיכון, ואפילו את החרמון בצפון. וממש קרוב וגם יפה במיוחד: צפון בקעת בית נטופה עם תעלת המוביל הארצי הפתוחה ומאגר המים של בית נטופה, (מאגר אשכול), מצד דרום בקעת תורען, הר יונה, נצרת, מערב הגולן, ואפילו את חיפה והכרמל.

מהחניון שלמרגלות התצפית, כ- 200 מטרים מערבה, נפנה ימינה (צפונה) כ- 100 מטרים, לשביל הכחול, הדרך עוברת לאורכה של הצלע הצפונית של הרכס (מתאים רק לרכבים 4X4). בקעת בית נטופה נראית כאן כמו על כף יד. נשקיף על היישוב הבדווי רומנה, ומאחוריו היישוב ח'ירבת רומה, ממנו יצאו שניים מגיבורי יודפת – נטירא ופיליפוס. שניהם שוכנים בבקעת בית רימון.

מדרך הנוף נראות חלקות חקלאיות מעובדות כמו מארג של שטיח צבעוני, פסיפס של רצועות של שטחים חקלאיים - פרטיים, המעובדים על ידי הכפריים הערבים. החלקות עוברות בירושה בין הפלחים. הרצועות הצרות הן למעשה תת חלוקה בתוך המשפחה. בשנים האחרונות קק"ל טיפלה גם בניקוז אדמות בקעת נטופה בחלקה המערבי ואיגום מים מושבים, לצרכי השקיית השדות.

לאחרונה הכשירה קק"ל את המצפור למצנחי רחיפה. הדרך מסתיימת כאמור בשער הקיבוץ הדתי בית רימון, שהוקם בשנת 1977 כהיאחזות נח"ל במסגרת המאמצים לעבות את היישוב היהודי בגליל. במסגרת התוכניות של קק"ל לעתיד, תוכשר דרך הנוף כולה לכל סוגי כלי הרכב ולאורכה יוקמו חניונים ומצפורים


 

 

 


שלחו לחבר שלחו לחבר
תגובות לכתבה
הדפסת הכתבה




שלחו לחבר שלחו לחבר הדפסת כתבה הדפסת הכתבה חזרה לראש הדף

תגובות לכתבה

כל הזכויות שמורות ליואב קווה ©