|
נחל לבן מסלול טיול לכל רכב 4X4
מאת יואב קווה, 5/12/2008 סוג רכב: 4X4 רך וקשוחדרגת קושי: קלה אזור: מערב הנגב נקודת מוצא: כביש מס` 211, בפנייה להר קרן נקודת סיום: מעבר גבול ניצנה אורך המסלול: 15 ק"מ משך הטיול: 3-4 שעות מפת טיולים וסימון שבילים: חולות ורמת הנגב (מס` 16) עונה מומלצת: כל השנה, במיוחד באביב מגבלת שטחי אש: המסלול נמצא בשולי שטח אש פעיל
זאב צעיר חוצה בריצה את הערוץ. עשרה מטרים מעליו מרחף עַקָּב. בקירות הלֶס, בתוך חורים מתוצרת עצמית, מקננים בַּזים. החלק המערבי של נחל לָבָן, לא הרחק מניצנה, עשיר לא רק בבעלי חיים ובצמחים. חולי הגה (מצוידים ב-4X4) יגלו קוקטיל משכר של סלעים קטנים, זיפזיף, משטחי סלע וכמובן חול. ילדים ואחריהם מבוגרים יתגלגלו בצהלה מהדיונות הקטנות. נחל לבן מתחיל סמוך להר לבן, בשוליים הצפוניים של רמת מַטְרֵד, ממשיך צפון-מערבה לעבר חולות שוּנְרָה ומתנקז לנחל ניצנה, סמוך לגבול עם מצרים. הנחל, בניגוד לאמרה הידועה, לא זורם אל הים אלא נעלם בחולות סיני.
 מסלול טיול בנחל לבן. מפת המסלול באדיבות הוצאת מפה לזרום עם הנחל
כדי להגיע לנקודת המוצא של המסלול צריך לנהוג בכביש מס' 211 מבאר שבע בכיוון דרום-מערב. 25.8 ק"מ אחרי צומת טללים מגיעים לפנייה להר קרן (מ.ק. 928/1039) (1). במקום מוצב שלט עץ צבעוני. מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (צפונה). נוהגים לכיוון הבסיס הצבאי על גבי הכביש הסלול. ב-3.0 ק"מ פוגשים שלט "נחל לבן", מאפסים שוב את מד המרחק ויורדים מהכביש שמאלה, מערבה, לדרך עפר עם סימון שבילים אדום (מס' 16348) (2). כעבור 300 מ' מגיעה הדרך לערוץ הנחל. זה הרגע הנכון לסובב את ההגה ימינה ולהתחיל לזרום עם הנחל. בחורף גשום זו לא בדיחה. נחל לבן נשטף פעמיים-שלוש בשנה בעוצמה חזקה, ואת ההוכחה לכך אפשר לראות על קירות הערוץ - שרידי סחף התלויים בגובה 2.5-3 מ'. בימים שלאחר שיטפון קשה לנוע בערוץ: סימני הדרך מחוקים, התוואי רצוף שלוליות טובעניות. אבל ברוב ימות השנה אין שום קושי לנהוג במסלול (את הנחל הזה צלח באביב 2004 טיול של מועדון סיטרואן דה שבו).
השם "נחל לבן" נולד מתוך השם הערבי - ואדי אל-אַבְּיאד. למקור השם כמה גרסאות. בגלל הפריחה הלבנה של רותם המדבר (הפורח בחורף בדרך כלל), לפי גרסה אחת. בגלל הקירטוּן הלבן, לפי גרסה אחרת. לאורך הנחל צמחייה מגוונת ושוקקת בכל השנה. אחד השיחים הנפוצים נקרא קַרְקָש צהוב - "קרקש" בגלל צליל הקרקוש שמפיקים הזרעים כשמטלטלים את הפירות; "צהוב" בגלל צבע הפרחים. מענפי הקרקש מכינים הבדואים מקלות הליכה, ובהיררכיה המקומית מקל קרקש נחשב מיוחס יותר מסתם מקל שמקורו בעץ אשל.
ממשיכים בנהיגה בערוץ. לקראת 4.0 ק"מ, משמאל, אפשר להבחין בחוליות (דיונות) (3). את המדרונות חותכים שבילים צרים. לא צריך למהר ולהאשים את אופנועני השטח. מדובר בדרך כלל בעקבות של דורבנים. ב-5.8 ק"מ מוכרזת פרידה קצרה מהערוץ. הדרך, עדיין עם הסימון האדום (מס' 16348), עולה לגדה הדרומית וב-6.1 ק"מ חוזרת שוב אל הערוץ. ב-6.6 ק"מ, בדיוק כשהילדים מאבדים את שארית הסבלנות, עוצרים לצד הדיונה מימין ומתחילים להשתולל, לטפס ולהתגלגל. כתם כחול באמצע החול
ב-7.7 ק"מ, ובעוד כמה הזדמנויות, אפשר להבחין בקינים של בזים בתוך קירות הלס. רמז להימצאות קן, בעבר או בהווה, הוא לשלשלת לבנה הזולגת מחוץ לקן. ב-7.9 ק"מ עיקול שמאלה, הדרך פוסעת החוצה מהערוץ וחולפת בחורשה קטנה של אשלים. ב-8.3 ק"מ חוזרים שוב לדהור בזיפזיף. ב-8.6 ק"מ מגיעים לקטע החולי הראשון. ב-10.5 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית, לפי הסימון האדום. ב-11.7 ק"מ ממשיכים עם הסימון האדום לעבר שני אשלים גדולים. כאן נמצא חניון לילה (4) עם שרידי מדורות ובסמוך באר מילכה. ב-12 ק"מ מגיעים לכביש. מי שיפנה שמאלה יגיע לכמהין ולכביש מס' 211. המשך הטיול מחייב פנייה ימינה, צפונה. אחרי 100 מ' של אספלט פונים שמאלה, מערבה, ובחזרה לערוץ - סימון שבילים מס' 16370 (5). ב-13.9 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית. ב-14.5 ק"מ עולים על סוללת עפר. ב-15 ק"מ מגיעים למאגר המים (6). מאגר נחל לבן הוקם על ידי קק"ל בכספי תרומות ב-2002 במטרה ללכוד את מי השיטפונות ולהניח להם לחלחל אל מי התהום. אחרי כמה בדיקות שבוצעו בשטח התברר שהמים אמנם מחלחלים, אבל אל הצד המצרי של הגבול. מה שנשאר, בחורף ובאביב, הוא תמונה יפה - כתם כחול באמצע גבעות החול.
ממשיכים בנהיגה על הסוללה. המאגר נמצא מימין (מצפון). ב-15.4 ק"מ מאותתים שמאלה, נוהגים באלכסון בכיוון דרום-מערב וכעבור 200 מ' מגיעים אל כביש מס' 10 (7) וממשיכים איתו דרומה. הנהיגה היא לאורך הגבול עם מצרים. האזור הזה חביב על מבריחים וקל לראות מדוע: חלקים נכבדים של גדר הגבול קבורים מתחת לחוליות ואין שום מכשול פיזי למעבר סחורות ובני אדם. השטחים מעבר לגדר נראים צהובים ומדבריים, ואילו החלק הישראלי מכוסה פה ושם בשיחים ירוקים. זה לא משום שהגשם ציוני, אלא פשוט מכיוון שהמצרים מאפשרים רעייה אינטנסיבית של עדרי עיזים וכבשים באזור. ב-22 ק"מ חולפים לצד ניצני סיני. ב-25 ק"מ מגיעים לכביש מס' 211 ולצומת T (8): ימינה למעבר ניצנה, שמאלה בחזרה לצומת טללים ובאר שבע. מכאן אפשר לראות את "נתיב שלום" - פסל של דני קרוון המורכב מעמודי אבן, שכל אחד מהם נושא את המילה "שלום" בשפה אחרת. התקווה שאמנים מצרים ימשיכו את שורת העמודים מעבר לגבול התבדתה. חמוקי ניצנה וצימר מומלץ באזור
|
| © כל הזכויות שמורות ליואב קווה - yoav@shvilim.co.il | כתבה זו הודפסה מאתר "שבילים" - לכתבות נוספות בקרו באתר: www.shvilim.co.il |